מהו מס גודש?

אגרת גודש בהגדרתה היא מערכת המחייבת צרכנים הכפופים לעומס בתעריף גבוה יותר בשעות השיא. מטרת אגרת גודש על כבישים היא להפחית את עומסי התנועה תוך מתן תמריץ שלילי לנסיעה ברכבים פרטיים בשעות ועומס ועידוד שימוש בתחבורה ציבורית. 

המודל: התוכנית החדשה צפויה להיכנס לתוקף במרץ 2025 ולפיה גוש דן יחולק לשלוש טבעות- פנימית (מרכז תל אביב-יפו), תיכונה (בת ים, חולון, רמת גן ובני ברק) וחיצונית (ראשל"צ, יהוד, פתח תקווה, רמת השרון והרצליה)- שישמשו כאזורי תשלום שונים. שיעורי התשלום ישתנו בהתאם לזמני עומס ולכיוון הנסיעה: בנסיעה לעבר הטבעת הפנימית בין השעות 10:00-06:30 ייגבה תשלום של 5 שקלים על נסיעה לטבעת החיצונית, 10 שקלים לטבעת התיכונה ו־10 שקלים נוספים לטבעת הפנימית; בנסיעה לכל כיוון בין השעות 19:00-15:00 ייגבה תשלום של 2.5 שקלים על נסיעה בטבעת החיצונית, 5 שקלים לטבעת התיכונה ו־5 שקלים נוספים לטבעת הפנימית. לדוגמה, רכב שייסע מירושלים למרכז תל אביב בשעות הבוקר ישלם כ-25 שקל על מעבר בכל אחת מהטבעות. נסיעת הלוך-חזור מסוג זה, תחויב במכסה היומית (37.5). המחירים צפויים להיות גמישים ולהשתנות מעת לעת בהתאם לעומסי התנועה.

תשלום האגרה יתבצע בעזרת מצלמות (כמו בכביש 6) המהלך צפוי להוביל להכנסות של כ־1.2 מיליארד שקל בשנה למדינה שינוצלו לטובת שיפור ופיתוח שירותי התחבורה הציבורית.

פרטים חשובים:

• התשלום המקסימלי ליום לרכב פרטי יעמוד על 37.5 שקל.
• אדם אשר יצא ונכנס מאותו אזור בטווח של עד חצי שעה, לא יחויב במס.
• מסי הגודש לא יוטלו על רכבים דו־גלגליים, אוטובוסים, רכבי חירום, נהגים בעלי תו נכה, מוניות נגישות, רכבי גרר ומוניות שירות.
• משאיות במשקל של מעל 12 טון ישלמו תשלום כפול ולא תהיה להן מגבלת חיוב.
• מוניות ספיישל ישלמו 50% מסכום המס שיגולגל על הנוסע. לא תהיה להן מגבלת חיוב.

הביקורת על האגרת הגודש:

• אי שוויון- תהיה חלוקה בין נהגים, כאלו שהמעסיק יממן להם את תשלומן ואלה שלא. בתרחיש זה, הייטקיסט יקבל החזר נסיעות לעבודה (וסביר שנראה הטבות להחזרים נוספים) לעומת אינסטלטור שיצטרך למצוא פתרון הגעה לשלושה לקוחות יומיים אשר לצורך הדוגמה גרים בתל אביב, רמת גן וראשל"ת בעודו סוחב ארגז כלים כבד. בנוסף, האגרה משתלמת יחסית לדיירים הגרים באזורי העומס (שהם גם אזורי הביקוש) בהשוואה לדיירי הפריפריה- וכך תהיה פגיעה ישירה בעניים. עוד נתון שיש להתייחס אליו הוא העובדה כי המס הינו בסכום קבוע ולא במס יחסי, כך נפגעות השכבות החלשות עוד יותר.
• היעדר אלטרנטיבה- עד שנת 2025 לא צפויים שינויים מרחיקי לכת באיכות התחבורה הציבורית. כך שמי שצפוי לשאת במלוא המחיר הוא האזרח הקטן.
• לא בהכרח יפחית את הפקקים- כתוצאה מהאגרה, תהיה נהירה של עובדים למעסיקים שיממנו עבורם את תשלום האגרה ואז נראה בעיקר מכוניות ליסינג בכבישים, ובעיית הפקקים לא תיפתר. בנוסף, למדנו מיישומים של אגרת הגודש בעולם שאין שינוי רב בגודש בעקבות המס בטווח הארוך: בסינגפור נפח התנועה המשמעותי הוסט לשעות ולאזורים שלא היו תחת האגרה והגבירו את הגודש בהם, בלונדון נמצא שבטווח של 3 שנים מתחילת יישום האגרה, הגודש חזר לרמתו שלפני האגרות ואף המשיך לעלות בשנים לאחר מכן. בסטוקהולם, הגודש לא פחת בחמש השנים שלאחר החלת מס הגודש, ובעיר גטבורג הייתה למס גם השפעה שלילית בגלל זמינות נמוכה של תחבורה ציבורית.

ואנחנו שואלים – מה המשמעות של אגרה זו על הנדל"ן המסחרי, תחשבו שמשרד עם 200 עובדים ממוקם באזור הטבעת הפנימית, לא בטוח שהעובד ישא בהוצאת אגרת הגודש לצורך הגעה לעבודה. המשמעות – הוצאה כבדה נוספת לבעלי המשרדים ויתכן אף השפעה על מחירי הנדל"ן והשכירות.