Backבהתאם לסעיף 6 בחוק הירושה, תשכ"ה-1965, יורש שאינו מעוניין בחלקו בעיזבון רשאי לוותר עליו. קיימים מקרים בהם אנשים מעדיפים להימנע מלרשת את חלקם מסיבות שונות כגון: מניעים רגשיים, הביטי מס או תנאים שהם מעדיפים לא לקיים. הליך של הסתלקות מירושה הוא מעין כתב ויתור על הירושה וניתן להצהיר עליו אך ורק בפרק הזמן שבין מות המוריש למועד חלוקת העיזבון. כלומר, ניתן להסתלק לאחר שניתן צו קיום צוואה או צו ירושה, אך לא ניתן להסתלק אחרי שחולק העיזבון (הירושה). ניתן לבצע את ההצהרה לרשם לענייני ירושה או לבית משפט לענייני משפחה אם העניין הועבר לטיפולו. עם קבלת תצהיר ההסתלקות מעיזבון יאשר רשם הירושות את קבלת ההודעה, ויתקן את צו הירושה או צו קיום הצוואה ככל שניתן, באופן שזכויותיו של היורש המסתלק ימחקו מהצו. חשוב להדגיש: יורש שהסתלק אינו יכול לחזור בו מההסתלקות! מי שהסתלק רואים אותו כאילו מעולם לא היה יורש, ולא חלות עליו חובות של יורש (או זכויות כמו הזכות להתנגד לצוואה).
נקודות חשובות:
- יורש יוכל לוותר על נכס ספציפי רק כאשר הנכס אובחן מאחרים בצוואה או כאשר הוסכם על כך בין היורשים בהסכם. לדוגמה: אב מוריש בצוואה דירה לבנו ואת כל שאר החלקים בעיזבון הוא מבקש לחלק שווה בשווה בין ילדיו. הבן יוכל לוותר על הדירה, מכיוון שבמסגרת הצוואה הדירה אובחנה משאר חלקי העיזבון. יורש לא יוכל לוותר על נכס ספציפי במידה והנכס לא אובחן בצוואה מחלקים אחרים או במידה והמוריש לא הותיר אחריו כלל צוואה.
- הסתלקות יכולה להיות כללית או ספציפית (במובן של לטובת מי ההסתלקות): הסתלקות כללית – החלק בעיזבון שממנו הסתלק היורש מתווסף לחלקם של שאר היורשים. הסתלקות ספציפית – היורש רשאי לוותר על חלקו בירושה לטובת: בן זוגו, ילדו או אחיו של המוריש.
- צוואה אינה יכולה להגביל את זכותו של כל אחד מהיורשים להסתלק מחלקו בירושה.
- בית המשפט עשוי לבטל את ההסתלקות אם נקבע שנעשתה בחוסר תום לב (למשל, במטרה להתחמק מחובות).
- במקרה שהיורש המבקש להסתלק הוא קטין (מי שטרם מלאו לו 18) או פסול דין, יש לקבל אישור להסתלקות מבית המשפט.
- התצהיר יכלול: את פרטי זהותו של המסתלק מהירושה, פרטי זהותו של המנוח, שיעור החלק שממנו מסתלק היורש, חלקו או כולו, ולטובת מי הוא מסתלק. התצהיר יאומת על ידי עורך דין. יובהר כי פגם בתצהיר הסתלקות מעיזבון יכול להקים עילה לביטול ההסתלקות מהירושה.
