חודש: פברואר 2025

צוואה הינו מסמך הקובע מי ירש את נכסי האדם המצווה ביום פטירתו. הצוואה מסדירה את חלוקת רכושו של המצווה, חלוקת כל נכסיו, לרבות, נדל"ן, חשבונות בנק, חברות, נכסים סנטימנטליים כגון תכשיטים וכיו"ב.

במסגרת צוואה ניתן לחלק את הרכוש ולקבוע הוראות מה יעשה בו. 

ייפוי כוח מתמשך הינו מסמך משפטי המאפשר לכל אדם בגיר (הממנה), המבין את המשמעות וההשלכות של מתן ייפוי הכוח, לתכנן את עתידו בשלב בו הינו בעל יכולת לקבל החלטות ולבצע פעולות, ולקבוע בעצמו כיצד ועל ידי מי יטופלו ענייניו האישיים בעתיד כאשר הוא לא יהיה כשיר לטפל בעניינים הללו בעצמו.

מטרת ייפוי הכוח המתמשך נועדה לאפשר לכל אדם לבחור ולמנות בעצמו איש אמון מטעמו (מיופה הכוח) אם חלילה יגיע למצב שבו לא יהיה מסוגל לקבל החלטות או לטפל בענייניו בכוחות עצמו וזאת עקב תאונה, מחלה או כל מוגבלות שכלית או נפשית אחרת העלולה לפגוע בכושר השיפוט של האדם.

ייפוי כוח מתמשך מתייחס לכל התחומים הנוגעים לרווחתו האישית של האדם, לצרכיו היום-יומיים, למקום מגוריו, לבריאותו, או לענייניו הגופניים, הנפשיים או החברתיים, ואף על עניינים רפואיים או עניינים רכושיים. יש להדגיש כי ניתן לערוך ייפוי כוח מתמשך גם על חלק מהעניינים בלבד, הכל בהתאם לרצונו ולבחירתו של הממנה. 

ההבדל בין אפוטרופסות לבין ייפוי כוח מתמשך

הליך מינוי אפוטרופוס נעשה בדרך כלל לאחר שהאדם שזקוק לו כבר אינו כשיר ולכן השפעתו על בחירת האפוטרופוס עבורו לא תהיה קיימת למעשה. לעומת זאת, ייפוי כוח מתמשך הוא מעין "צוואה בחיים", כלומר האדם, בעודו כשיר וצלול בדעתו, קובע מה ייעשה בענייניו האישיים והבריאותיים ומי יטפל עבורו בענייניו, אם יאבד את יכולתו לעשות כן בכוחות עצמו.

ההבדל בין צוואה לבין ייפוי כוח מתמשך

צוואה נכנסת לתוקף רק לאחר מות המצווה וקובעת כללים והוראות לאחר שהמצווה כבר אינו בין החיים. לעומת זאת, ייפוי כוח מתמשך נועד למצב בו האדם נמצא בחיים, אולם בשל תאונה, מחלה או כל מגבלה אחרת הוא אינו כשיר לקבל החלטות בעבור עצמו, ובמצב שכזה נכנס לפעולה מיופה  הכוח, שבאמצעות ייפוי הכוח המתמשך שנתן לו האדם יכול לקבל עבורו החלטות בעניינים שנקבעו.

מי יכול לשמש כמיופה כוח?

הממנה יכול לבחור מיופה כוח שיהיה בן משפחה, אדם אחר הקרוב אליו או איש מקצוע המהימנים עליו ואשר הוא סומך עליהם לשמש כמיופי כוחו. על מיופה הכוח לפעול לטובת הממנה ועל פי הסמכויות וההנחיות שנקבעו לו בייפוי הכוח עצמו. מדובר בהחלטה משמעותית אשר תשפיע על חיי הממנה ולכן מחייבת בחינת שיקולים עניינים בלבד. חשוב לשקול האם התקשורת עם מיופה הכוח טובה, האם מיופה הכוח מיטיב להכיר את הממנה, האם הממנה סומך עליו שהוא יפעל לטובתו והאם הוא יודע ומבין את רצונות ובחירות הממנה.

מי מוסמך לערוך ייפוי כוח מתמשך?

את ייפוי הכוח יכול לערוך אך ורק עורך דין אשר עבר הכשרת חובה ספציפית לעריכת ייפוי כוח מתמשך על ידי האפוטרופוס הכללי במשרד המשפטים. על עורך הדין מוטלות החובה והאחריות לפרוש בפניך את החלופות המשפטיות הקיימות בהתאם לצרכיך, לרצונך וליכולותיך.

עורכי דין במשרדנו עברו הכשרה מקיפה בנושא ויוכלו להעניק לך ייעוץ וטיפול משפטי מקצועי בעריכת ייפוי כוח מתמשך.

מהו דירוג אשראי?

דירוג אשראי הוא ציון מספרי שכל אחד מאזרחי ישראל מקבל בכדי לבחון את יכולתו לעמוד בהתחייבויותיו ולפרוע את חובותיו בזמן. הדירוג מבטא את הסיכון שלוקח הבנק או כל גורם פיננסי אחר, כשהוא מחליט לתת הלוואה. הציון בבדיקה נע בין 0-1000. דירוג נמוך מעיד על התנהלות כלכלית לקויה על פי הבנק והוא רואה בה סיכון גבוהה, לעומת דירוג גבוה שמעיד על התנהלות כלכלית נכונה ולכן מתן הלוואה לאדם בעל דירוג גבוה נחשבת כבעלת סיכון נמוך. הציון משפיע על תנאי ההלוואה שהבנק מעניק ללקוחותיו (הקיף, ריביות וכו'), ככל שהדירוג האשראי גבוה יותר, יינתנו תנאים טובים יותר להלוואה, ולהפך. הדירוג נקבע בהתאם לנתונים פיננסיים המתקבלים מהבנקים, מחברות האשראי ומגופים ציבוריים. בישראל קיימות מספר לשכות אשראי כשלכל אחת יש מודל משלה, אולם, הגורמים שלרוב משפיעים ביותר הם: צ'קים, משכנתאות קיימות, מידע על הלוואות, עיקולים, הגבלות, מסגרות אשראי, ותק, הוראות קבע ומידע שמתקבל מרשויות האכיפה (גופים ציבוריים). 

החל מאפריל 2019 לכל אדם בישראל יש דירוג אשראי אישי.

חשוב להדגיש, דירוג אשראי לא נקבע לפי גובה המשכורת או סכומי כסף בעו"ש במקומות שונים. למעשה, נתונים כמו נכסים, הכנסות וסכום בקרן הפנסיה אינם נשמרים במאגר הנתונים (אלא אם מדובר בנכסים המשמשים כבטוחה להחזר הלוואה). לכן, אין סיבה לחשוש שרק אנשים "עם כסף" ידורגו גבוה בדירוג האשראי. בנוסף, דירוג אשראי לא לוקח בחשבון נתונים אישיים ודמוגרפיים כמו גזע, דת, מין, מצב משפחתי, מקום מגורים, גיל, לאום וכו'.

איך דירוג האשראי משפיע על שוק הנדל"ן?

שוק השכירות: בשנים האחרונות אנו שומעים על משכירים המבקשים מהשוכרים הפוטנציאליים שלהם דירוג אשראי. למה הם עושים זאת? בעיקר כדי לתת שקט נפשי וביטחון למשכיר אודות השוכר על מנת להימנע מעוגמת נפש בעתיד. מדובר למעשה על בדיקה אשר משקפת לבעל הנכס נתונים פיננסים אודות השוכר. באמצעות כך, יכול בעל הנכס לקבל תמונת מצב ברורה ומפורטת אודות ההתנהלות הפיננסית של השוכר, ובכך להבין האם מדובר בשוכר שיוכל לעמוד בתשלום החודשי. דירוג האשראי לוקח בחשבון נתונים של 3 השנים האחרונות ולכן ניתן באמצעות פעולות מסוימות לשפר את דירוג האשראי במידת הצורך.

כיום, זוהי זכותו המלאה והחוקית של המשכיר לבקש מהשוכר לעבור בדיקת דירוג אשראי ולהציג בפניו תמונת מצב מלאה ומפורטת. ניתן לבצע את הבדיקה ולקבל את הדוח על ידי בקשה מבנק ישראל, ללא עלות ובפשטות.

ניתן לשער שנראה בעתיד יותר ויותר בעלי נכסים המבקשים דירוג אשראי משוכריהם משום שהדירוג מעניק תשובות לשאלות רבות ובכך משפר את הסיכוי למצוא שוכר טוב ומתאים.

קניית נכס: לרוב כאשר רוכשים נכס נדל"ני, נהוג לקחת משכנתא שתסייע במימון עלות הנכס. משכנתא היא הלוואה, וממילא – מושפעת מדירוג האשראי. בהתאם לדירוג, ייקבע הבנק האם להעניק לנו הלוואה, ובאילו תנאים. התנאים באים לידי ביטוי בהיקף ההלוואה שתינתן, משך זמן ההחזר ובגובה הריבית.

מה קורה בארה"ב?

דירוג אשראי בארה"ב קיים כבר עשרות שנים ונקרא בשמו האמריקאי – "קרדיט סקור". ארה"ב הייתה חלוצה בתחום דירוג האשראי. בארה"ב דירוג האשראי אינו מהווה רק כלי למתן הלוואות, אלא הופך להיות ממש מעין חלק מתעודת הזהות. שוכרי דירות רבים בודקים את דירוג האשראי של השוכרים הפוטנציאליים כבר שנים, בעלי עסקים המעוניינים לקשור קשרים עסקיים עושים גם הם שימוש במאגר האשראי ולעיתים אף משמש ככלי בדיקה בעולם הדייטים והשידוכים במטרה לקבל מידע פיננסי על החתן המיועד או על משפחתו. יש החוששים שמצב דומה למה שקיים בארה"ב יקרה גם בישראל והדירוג יהפוך להיות משמעותי יותר בחיינו ויגרום לאנשים לקחת הלוואת דמה כדי להעלות את דירוג האשראי שלהם. 

תחום הדירוג בארה"ב נשלט על ידי שלוש חברות פרטיות המתחרות זו בזו, כאשר כולן עושות שימוש בדירוג אחיד המכונה FICO. הציון בבדיקה נע בין 300 ל850 כאשר 670 נחשב ציון טוב. 5 הגורמים המשפיעים על דירוג האשראי בארה"ב הם: היסטוריית תשלומים של הלווה (35%), ניצול מסגרות אשראי (30%), וותק תיק האשראי (15%), פיזור סוגי האשראי (10%) ובחינה האם קיים חיפוש אשראי בתדירות גבוהה (10%). כאמור, בארה"ב מקובל מאוד שבעל הנכס יבקש את דוח האשראי וציון האשראי של השוכר הפוטנציאלי שלו על מנת לבחון האם קיימים דגלים אדומים כמו חשבונות לפירעון, פשיטות רגל וכו'. ייבחן בין היתר, האם ההכנסה של אותו שוכר תספיק כדי לעמוד בתשלומי שכר הדירה.

מהו דיור מוגן?

דיור מוגן הוא מרכז מגורים המיועד לבני הגיל השלישי שמתנהלים באופן עצמאי, ומספק להם שירותי רווחה, בריאות ופנאי. דיור מוגן מוסדר בישראל בחוק הדיור המוגן, תשע"ב-2012.

מומלץ מאוד להתייעץ עם עורך דין לפני קבל החלטות משמעותיות, כולל מעבר לדיור מוגן. עורך הדין יעזור לדייר להבין את הזכויות והאפשרויות שלו, ויספק לו הנחיות משפטיות לגבי כל הסכם או חוזה הקשור לדיור המוגן.

מהו הסכם דיור מוגן?

הסכם דיור מוגן הוא חוזה משפטי מחייב שנועד להסדיר את ההתקשרות בין הדייר העתידי לבית הדיור. חשוב לדעת שההסכם שונה לחלוטין מחוזה שכירות או הסכמי מכר סטנדרטיים, שכן הוא אינו מוגבל בזמן, על הדייר להפקיד במסגרתו פיקדון בשווי של נכס נדל"ן ומכיל סעיפים רבים המוטים לטובת בית הדיור המוגן. יש לשים לב לכך שההסכם כולל עשרות עמודים, עשרות סעיפים ולרוב גם נספחים. לכן, כאמור, חשוב מאוד להיעזר בעורך דין בעל הידע והניסיון המקצועי הדרוש כדי להבטיח שהדייר יגיע לתוצאות הרצויות עבורו ולהסכם הנכון עבורו.

שימו לב כי ההסכם מול הדיור המוגן מתייחס ל4 נושאי גג עיקריים:

1. מסלול ההתקשרות הכספי.
2. התשלומים השוטפים שעל הדייר לשלם.
3. אופי השימוש בדירה, בשירותים ובמתקנים.
4. הסדרת סיום ההתקשרות

1. מסלול ההתקשרות הכספי

קיימים שלושה מסלולים מרכזיים להסדרת הפן הכלכלי בהסכם דיור מוגן, לרוב המסלול מוכתב על ידי בית הדיור ואז יש מקום לנהל משא ומתן על תנאיו, ולעיתים תינתן האפשרות לבחור בין המסלולים.

להלן המסלולים:

• מסלול פיקדון- במסלול זה יש להפקיד פיקדון ששוויו נגזר מערך יחידת הדיור, ובנוסף יש לשלם דמי אחזקה חודשיים.
• מסלול "דמי כניסה"- גם מסלול זה מורכב מפיקדון ודמי אחזקה חודשיים אולם במסלול זה גובה הפיקדון קטן יותר, אך בית הדיור המוגן גובה ממנו בכל שנה שיעורים גדולים יותר, וכן, דמי האחזקה החודשיים גבוהים יותר.
• מסלול "דמי אחזקה"- במסלול זה אין פיקדון אלא רק דמי אחזקה המזכירים מעט דמי שכירות. כמובן שדמי האחזקה במסלול זה גבוהים ביותר בהשוואה למסלולים האחרים.

2. תשלומים שוטפים

כאמור, כל המסלולים כוללים דמי אחזקה חודשיים. סעיף 19 לחוק הדיור המוגן מבדיל בין שלושה סוגים של שירותים:

• שירותי חובה- שירותים חיוניים ובסיסיים מטעם החוק הכוללים צוותי רפואת חירום, שמירה, שירותי ניקיון ותחזוקה, עבודה סוציאלית ואף העשרה, תרבות וספורט מתוך הסל שנקבע בחוק. בית הדיור המוגן אינו רשאי לצמצם או לגרוע מטיב שירותים אלה.
• שירותי חובה שנקבעו בהסכם- שירותים משתנים שבית דיור המוגן מציע כגון: ניקיון היחידה, אבטחה, מיזוג אוירה, חדר כושר, בריכה, גינון ועוד. בית הדיור אינו רשאי לצמצם את היקף השירותים לפי ההסכם ללא הסכמת הדייר.
• שירותי רשות- שירותים המוצעים לדיירים אך הם לא כלולים בתשלום דמי האחזקה ואין לחייב בגינם אלא אם בחר בכך הדייר כגון: כביסה, רפואה משלימה, הסעות, ספא וכו'.

עורך דין מקצועי שבקיא בפרטים יוודא שהדייר יקבל את כל השירותים בהם הוא חפץ בתמורה הולמת ביחס לתשלום דמי האחזקה שישולמו.

3. אופי השימוש בדירה, בשירותים ובמתקנים

ההסכם יכלול את אופי השימוש ביחידת הדיור, במתקנים ובשירותים הציבוריים. 

כל בית דיור מגדיר באופן שונה מהי "הפרה" ומהי "הפרה יסודית", חשוב לשים לב באילו מקרים ותנאים רשאי בית הדיור לנכות כספים מהפיקדון או לקזז מהם חוב.

עורך דין מנוסה יסייע לדייר העתידי להתייחס בהסכם לתרחישים עתידיים שאדם ללא ניסיון בתחום כנראה לא יחשוב עליהם. ככל שההסכם יהיה יותר מפורט ויכלול אירועים עתידיים אפשריים, ימנעו מקרים לא צפויים וכך ההסכם יהיה חזק ויעיל יותר.

4. הסדרת סיום ההתקשרות

האופן בו מסתיימת ההתקשרות מול בית הדיור המוגן הוא נושא מהותי ביותר. עזיבה יכולה לנבוע מחוסר שביעות רצון, צורך לעבוד למוסד סיעודי, פטירה או כל סיבה אחרת. חשוב מאוד להתייחס בהסכם למצב בו הדייר עוזב באמצע השנה- להסדיר מה נדרש מהדייר (הודעה מוקדמת, לוחות זמנים לפינוי וכו'). 

הנושאים הללו פתוחים למשא ומתן ועורך דין מקצועי בהחלט יסייע לדייר העתידי להבטיח סיום ראוי מול בית הדיור בעת הצורך.

דוגמאות –  למה כדאי להיעזר בשירותי עורך דין לפני הכניסה לדיור מוגן?

התנהלות שוטפת בבית הדיור

• בדיקת החברה המנהלת את בית הדיור המוגן- עורך הדין יוודא שאין תביעות מול החברה שמעידות על ניהול לקוי.
• ההסכם הוא ארוך, מסורבל ומנוסח בשפה משפטית קשה. עורך הדין ינגיש את ההסכם ואת הנספחים ללקוח בדגש על הסעיפים המהותיים ביותר שהדייר יבין בדיוק על מה הוא חותם, ובנוסף, יידע לשים לב אם יש סעיפים לא סטנדרטיים.
• הצהרות והתחייבויות- בהסכם ישנן התחייבויות והצהרות מצד שני הצדדים, נוסח ההצהרות של הדיור המוגן תמיד קצר ודל בהסכם שאותו בית דיור מציע. עורך דין מקצועי ינסח סעיפי הצהרות והתחייבויות נוספות שיחולו על בית הדיור המוגן כדי להבטיח שההסכם יהיה הוגן ורצוי.
• התנהלות בדירה- במרבית הסכמי הדיור קיימות הגבלות על שינויים בדירה. סעיף זה מתבטא בהגבלה לשפץ את היחידה ולעיתים אף דורש להשתמש רק במוצרי חשמל שבית הדיור מבקש. עורך הדין יפעל לרכך ואף לבטל חלק מהסעיפים המגבילים וכן יוודא שכללי ההתנהגות אכן תואמים את רצון הלקוח.
• תקופת ניסיון- בתי הדיור המוגן לרוב מציעים תקופת ניסיון שלא תפחת מ3 חודשים ועד 12 חודשים. בתקופה זו הדיירים רשאים לבטל את שהותם מבלי שיישחק הפיקדון עם תנאי ביטול מקוצרים. עורך הדין יפעל לתקופת ניסיון ארוכה ככל שניתן עם תנאי ביטול שיטיבו עם הלקוח.
• יחידת דיור חלופית- לעיתים חלים שינויים בצרכים והרצונות לאחר הכניסה לבית הדיור המוגן. רצוי שההסכם יתייחס למקרים אלה מראש, וליצור הסדר שיתייחס להחלפת דירה מבלי להשלים פיקדון או להפר את ההסכם. במקור, ההסכם לא יכלול הערות מסוג זה אך עורך דין מנוסה יידע לדרוש זאת עבור לקוחותיו. יש לציין שישנם סעיפים רבים להם בית הדיור צפוי להסכים מראש, אך לא יציע זאת במפורש אלא אם הדייר ידרוש זאת.
• מועד הכניסה ליחידה בבית הדיור המוגן- לעיתים קרובות דיירים מגיעים לבית הדיור המוגן כשהדירה פנויה והם נכנסים באופן מיידי, אולם, כאשר לא קיימת יחידה פנויה, נדרשת המתנה ברשימת המתנה שעלולה לקחת שנים. עורך הדין יפעל לדעת את מיקום לקוחותיו בטרם הכניסה כדי להימנע מהמתנה ארוכה ולא רצויה מראש.
• ביטול ההסכם טרם האכלוס- סעיף חשוב ביותר שיש להתייחס אליו. במקרים בהם הדייר לא מקבל את הדירה מיידית, ייתכנו שינויים במצבו הרפואי או האישי עד קבלת היחידה, ובהתאם לכך, גם הצרכים שלו ישתנו. עורך דין ידרוש לכלול הוראה על ביטול ההסכם בטרם קבלת היחידה מכל סיבה שהיא בהתאם לרצון הדייר ויוודא שלא יהיה פיצוי בשל כך.

סוגיות פיננסיות:

• דיור מוגן עלול להיות יקר, וחשוב להבין כיצד יכוסו העלויות. עורך דין יכול לעזור לך לעיין בהסכמים או חוזים הקשורים לתשלום (פיקדון, דמי אחזקה חודשיים ותשלומים נוספים) ואחריות פיננסית, ויכול לייעץ לגבי תכנון פיננסי ואפשרויות תכנון עיזבון.
• ביטוח בדיור מוגן- ברוב ההסכמים לדיור מוגן, יהיו סעיפים שיחולו על הביטוח של הדייר לבצע ומקרים בהם בית הדיור לא יחוב בנזיקין כלפי הדייר. עורך הדין ינגיש לדייר את התנאים ויסביר לו בפשטות ובהירות על הפעולות אותן הוא נדרש לבצע על מנת שיידע בדיוק מהן הזכויות שלו.
• השבת הפיקדון בסיום ההסכם- השבת יתרת הפיקדון היא לא סיפור פשוט כפי שניתן לחשוב. בעת סיום ההתקשרות, נדרש הדייר להשלים מספר פעולות משפטיות ופיזיות כדי לקבל את כספו כגון, פינוי הדירה, המצאת צו ירושה/ צו קיום צוואה במידת הצורך וכו'. עד שלא יושלמו כלל ההליכים, בית הדיור יסרב להעביר את כספי הפיקדון לדייר או ליורשיו ולכן רצוי שעורך דין ילווה את התהליך כדי למנוע תשלומים נוספים ועוגמת נפש.

סוגיות בריאותיות

• אם קיימת ירידה במצב הבריאותי, מומלץ מאוד למנות עורך דין שיקבל את ההחלטות בתחום הבריאות עבור הדייר. עורך דין יכול לסייע  בביצוע ייפוי כוח מתמשך לטיפול רפואי או צוואה מחיה, אשר יכול לפרט את העדפות הדייר לטיפול רפואי וטיפול בסוף החיים.

פרטיות ואוטונומיה

• למתקני דיור מוגן עשויים להיות חוקים וכללים המשפיעים על הפרטיות והאוטונומיה של הדייר. עורך דין יכול לסייע לדייר להבין את זכויותיו ולנהל משא ומתן עם בית הדיור כדי להבטיח שהפרטיות והאוטונומיה של הדייר מכובדים בהתאם לציפיותיו.

לסיכום, הסכם דיור מוגן הוא מהותי במיוחד מפני שהוא מסדיר את האופן שבו ייראו החיים היומיומיים של הדייר שנים רבות קדימה תוך התייחסות לנושאים כספיים, מצבים רפואיים, פרטיות ופעילויות פנאי. חשוב לזכור שההסכם ניתן לשינוי ופתוח למשא ומתן! לכן, כשיש להסכם משמעות כה גדולה, חשוב מאוד להיעזר בשירותי עורך דין שיש לו ניסיון בדיור מוגן ובעבודה עם קשישים, והכי חשוב- שהדייר מרגיש בנוח לעבוד איתו. עורך הדין ידאג לספק לדייר שקט נפשי בתהליך ויעזור לו להגן על הזכויות והאינטרסים שלו מול בית הדיור.

בהגדרתה היא תהליך עירוני-חברתי בורגני מתוכנן או בלתי מתוכנן של מעבר אוכלוסייה מהמעמד הבינוני והגבוה לשכונות חלשות, תוך שינוי מתמשך של אופי השכונה ודחיקת האוכלוסייה המקורית. המעבר יכול להיות ספונטני או מתוכנן ע"י רשויות מקומיות או יזמים.

הליך הג'נטריפיקציה לרוב מתרחש בהדרגה לפי השלבים הבאים:

בשלב הראשון מגיעים לשכונה "חלוצים" בזמן שהביקושים עדיין אינם גבוהים ומחירי הדיור נמוכים יחסית. בפעמים רבות מדובר באנשים בעלי ידע וזמן- הם משפצים את הדירות ומשביחים את הנכס שלהם. אוכלוסייה זו לרוב מנסה להשתלב בהווי של השכונה הוותיקה ולהתחבר לדיירים הקיימים באזור.

בשלב השני מגיעה אוכלוסייה מבוססת יותר שרוכשת את הדירות במחירים גבוהים יותר בהרבה. בשלב זה האזור מתפתח ונפתחים בו עסקים חדשים שתורמים לעניין הגובר בשכונה. בשלב זה נוצרים מתחים בין האוכלוסייה החדשה לאוכלוסייה הוותיקה, ולאט לאט האוכלוסיות הוותיקות נדחקות מרצון או שלא-מרצון, בשל עליית המחירים ושינוי הצביון באזור.

בשלב השלישי והאחרון, נכנסים לשכונה אנשי עסקים, מתווכים, משקיעים וקבלנים שמקפיצים עוד יותר את מחירי הנדל"ן באזור. בשלב זה מרבית קוני הדירות הם משקיעים שלא מעוניינים בדירה לצרכי מגורים, ולעיתים דירות אלו הופכות לדירות רפאים. מופעל לחץ על דיירים וותיקים שערך נכסיהם עלה משמעותית- למכור את הנכס. בשלב זה האוכלוסייה החדשה הופכת לרוב ביחס לאוכלוסייה הוותיקה והושלם התהליך.

כאמור, הגורמים לג'נטיפיקציה לעיתים נובעים באופן ספונטני ולעיתים כחלק מהליך מתוכנן מצד העירייה או יזמים. על פי מחקרים, ניתן לראות קשר בין פעולות והחלטות של העירייה לג'נטריפיקציה. חברות נדל"ן ומשקיעים מפעילים קשרים כלכליים ופוליטיים כדי לשפץ את השכונה לעומת הדיירים הוותיקים שאין להם את הקשרים או את היכולת הכלכלית לבצע זאת.

קיים קשר ישיר בין ג'נטריפיקציה להתחדשות עירונית. בהגדרתה, התחדשות עירונית נועדה להתערב באזור ריק או מדורדר כלכלית, חברתית או פיזית כדי לשפר אותו תוך שיבוח הנכסים באזור. התחדשות עירונית יכולה לנבוע מיזמות של העיריה או של יזמים פרטיים. במקרים רבים, הג'נטריפיקציה היא המשך להתחדשות עירונית. ניתן להניח שבדרך של התחדשות עירונית ניתן יהיה למנוע באופן חלקי את דחיקת האוכלוסיות החלשות באמצעות שיתוף האוכלוסייה הוותיקה בתהליך תוך שימור ושיפור דירת מגוריהם.

בישראל, ג'נטריפיקציה מתרחשת באופן בולט בעיקר באזור תל אביב בשל הביקוש האדיר לקרקע הדוגמאות הבולטות הן יפו, נווה, צדק, פלורנטין ושכונת שפירא. אולם, ניתן לראות תהליכים דומים בערים אחרות כגון: רמת השרון, באר שבע, בית שמש, דימונה, ראשון לציון וחולון.