כתיבת צוואה בגיל 44

היא פנתה אליי כדי לכתוב צוואה.בגיל 44. לא כי היא חולה. לא כי משהו קרה לה. אלא כי משהו קרה לחברת ילדות שלה מכיתה ג.נשואה עם שני ילדים קטינים. בית ברמת אביב ג'. חיים טובים, יציבים.ואז — חברה קרובה הלכה לעולמה בפתאומיות.אישה בגילה. בריאה. ללא צוואה.ההלם של כל הסובבים היה עצום. אבל מהר מאוד הוא התחלף בהתפכחות.בעלה של החברה מצא את עצמו לא רק מתמודד עם אובדן כבד ועם קושי רגשי, אלא גם עם מציאות משפטית מורכבת.בהיעדר צוואה לחברה, הירושה התחלקה על פי חוק: מחצית לבן הזוג (הבעל), והמחצית השנייה לילדים הקטינים.דירת המגורים נרשמה בבעלות משותפת של האב והילדים. לא מתוך תכנון. מכוח הדין.כל החלטה מהותית עתידית מכירה, שעבוד, שינוי מחייבת הליכים, אישורים ולעיתים פנייה לבית משפט בשל מעורבות קטינים.גם החשבון המשותף לא נחסך מהליך פורמלי.נדרש צו ירושה, ניירת, המתנה ובירוקרטיה.ובתוך השכול, הכאב, ההתמודדות, הקושי של הילדים, השינוי העצום כולם צריכים להתנהל מול מוסדות ובירוקרטיה אין סופית.כשהיא ישבה מולי היא אמרה:“אנחנו צעירים. בריאים. אבל אין לדעת לאן החיים יובילו. אני לא מוכנה להשאיר אחריי בלאגן.”ישבנו יחד, עברנו על הנכסים.על הבית בצפון תל אביב.על החסכונות וההשקעות.על הביטוחים.על הילדים.בנינו יחד צוואה לה ולבעלה, מותאמת למבנה המשפחתי שלהם, מדויקת משפטית. ברורה. מאוזנת. חכמה.כזו שמבטיחה יציבות, כזו שמגנה על בן הזוג שנותר בחיים, כזו שמונעת הליכים מיותרים ובירוקרטיות ברגע הכי רגיש וכואב בחיים.כשהם יצאו מהמשרד הייתה שם הקלה.לא כי קרה משהו רע.אלא כי אם חס וחלילה יקרה הם כבר דאגו זה לזו.צוואה אינה עניין של גיל. היא עניין של אחריות.ולפעמים דווקא מי שחי חיים טובים ומסודרים מבין ראשון שדווקא עכשיו הזמן להסדיר.שבת שלום ובריאות לכולנו 

🌷

שירי וייס, עו״ד ונוטריון, בעלת ניסיון של מעל 20 שנים בתחום הגיל השלישי