שירת הגיל · פרק 1 · 46:31 · 28.09.2026
החלק המשפטי בפרק · 28:30
השירותים שעליהם מדברים בפרק:
השחקן פולי רשף ועו״ד מיכאל לוין, חברים מ"הפרלמנט" של בית הקפה התל־אביבי, מדברים בגלוי על מה שהגיל עושה לגוף, לנפש ולחברויות.
הם מתווכחים אם עדיף להזדקן בזוגיות או לבד, מדברים על דמנציה ועל הבושה שעדיין יש סביבה, ומספרים למה כדאי לסדר ייפוי כוח מתמשך וצוואה בזמן.
ובסוף, המשפט שנתן לפרק את שמו.
מנחות: עו״ד שירי וייס ושרה פרי.
״למות זו לא בושה״
לחיצה על שורה מפעילה את הסרטון מאותה נקודה
פולי מספר שהגוף כבר לא מתנהג כמו פעם, אבל המחשבה עדיין מהירה, והוא ממשיך לעבוד, ללכת להצגות ולשבת עם חברים.
אין תשובה אחת. פולי אומר שהוא חייב זוגיות, ומיכאל, שחי לבד כבר שנים, אומר שטוב לו בבית שלו.
בעקבות התוכנית על מיקי ברקוביץ׳, המשתתפים מדברים על הבושה סביב דמנציה ואובדן שמיעה, ועל החשיבות של העלאת מודעות.
מיכאל מספר שערך ייפוי כוח מתמשך וצוואה אצל שירי. התהליך כולל שאלות לא פשוטות, למשל האם תרצו החייאה או טיפול בבית עם מטפל, ודווקא בגלל זה הוא פותח שיחה שאחרת לא הייתה קורית במשפחה.
המשתתפים מזכירים מקרה שבו בסיכומים הוגשו פסקי דין שלא קיימים, ומסכימים שזה כלי עזר שחייבים לבדוק.
רגעים קצרים עם פולי רשף ועו״ד מיכאל לוין
רגע קצר הוא דרך טובה לפתוח שיחה במשפחה. שלחו להורים או לילדים:
למות זו לא בושה: טיזר מהפרק הראשון
סקס: שווה את האנרגיה או לא?
פולי לא מרגיש בגיל השלישי
עוד מהפודקאסט
Accessibility Tools